לא בשמיים היא

הסבר מובן ‘לא בשמיים היא’

אנחנו עם היהודי מאמינים בני מאמינים מדור דור, מאמינים בה’ יתברך ובאחדותו, מאמינים בתורתו הקדושה שניתנה לנו משמיים במעמד הר סיני על ידי משה בן עמרם שקיבל אותה מפי הגבורה. וכאמור במסכת אבות משנה א,א: ”משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה”. למעשה בהר סיני קיבלנו שתי תורות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה.

מאז שקיבלנו את התורה לא בשמיים היא אלא אצלנו וכמוכח בספר דברים פרק ל פסוקים י”א-י”ד: ”כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ”. מסביר רש”י שם: ”שאילו הייתה בשמים היית צריך לעלות אחריה וללומדה”.

חז”ל דרשו בפסוק זה, כיוון שהתורה כבר אינה נמצאת בשמים אין אפשרות ”לקחת” אותה משם באותות ובמופתים כלשהם, ויש ללמוד את ענייניה ופרטי הלכותיה על פי מסורת הכללים שניתנו בהר סיני כחלק תורה שבעל פה. על כך מעיד גם מעשה המובא בגמרא בבא מציעא דף נ”ט עמוד ב: ”חזר [רבי אליעזר] ואמר להם: אם הלכה כמותי מן השמיים יוכיחו… יצתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום. עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמיים היא”. מרגע שירדה תורה ממרומים וניתנה לנו אין להכריע במחלוקת הלכתית, שלא על פי כללי הפסיקה בהסתמך על נבואה או בת קול. כלל זה גם מונע מנביא לקבוע הלכה לדורות או לשנות כהוא זה קוצו של יוד בתורת משה. וכן בגמרא בתמורה דף טז עמוד א: ”אמר רב יהודה אמר שמואל: שלושת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו ליהושע, שאל! א”ל: ”לא בשמים היא” (דברים ל יב). אמרו לו לשמואל, שאל! אמר להם: ”אלה המצות” שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה… אמרו לפנחס שאל! אמר ליה ”לא בשמים היא”. א”ל לאלעזר: שאל! אמר להם: אלה המצוות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה”.

הרמב”ם הסביר בהלכות יסודי התורה פרק ט הלכה א שכן הוא גם במצוות וגם בפירושן: ”כל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם, וכן הוא אומר ”חוקת עולם לדורותיכם”, ונאמר ”לא בשמים היא”. הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. לפיכך אם יעמוד איש בין מן האומות בין מישראל ויעשה אות ומופת ויאמר שה’ שלחו להוסיף מצווה או לגרוע מצווה או לפרש במצווה מן המצוות פירוש שלא שמענו ממשה… הרי זה נביא שקר, שהרי בא להכחיש נבואתו של משה, ומיתתו בחנק על שהזיד לדבר בשם ה’ אשר לא ציווהו”. ובהקדמה לפירוש המשנה מוסיף הרמב”ם משפט נוסף לדברים אלה ומסיים את דבריו שם שכן הוא גם בדבר הלימוד: ”ולא הרשנו הקב”ה ללמוד מן הנביאים, אלא מן החכמים”.

אכן חכמי ישראל מחלקים את התורה לארבעה חלקים עיקריים, פרד”ס: פשט, רמז, דרש וסוד.  הפשט מלביש ומבטא את הסוד, והסוד הוא כמוח ביחס לשאר הרבדים הגלויים והחיצוניים יותר שבתורה. החלק העיקרי של התורה הרי הוא נשמתה, תורת הנסתר, ביחס לגוף שטפל לה – תורת הנגלה. לבטח נוכל לומר שבקטגוריית ה”פשט” שבתורה נמצא את רוב דפי הגמרא, פסיקות השולחן ערוך ושאר חיבורים בהלכה. ה”רמז” וה”דרש” הם רמז ומוסר שבתורה. וקטגוריית ה”סוד” תכלול בקרבה את ספר היצירה, ספרא דצניעותא, ספר רעיא מהימנא, ספר מעין החכמה, ספר הזוהר ותיקוני הזוהר, אדרא רבא, ספר הבהיר, ספר הקנה, ספרות ההיכלות והמרכבה הכוללת כ”ה ספרים וביניהם: ספר היכלות, היכלות רבתי, היכלות זוטרתי, מרכבה רבה, מעשה מרכבה, ברייתא דמעשה בראשית, שיעור קומה וכו’, וספרי הרמ”ק אשר ליקט ופירש את ספרי הקבלה הנ”ל.

סודות התורה שהם פנימיותה, נשמתא דאורייתא, מהווים החלק העיקרי שבתורה ותכלית חכמתה ביחס לפרטי התורה הגלויים ופלפוליהם, החשובים והמרובים. והם כמו גם הפשט ניתנו במעמד הר סיני כחלק תורה שבעל פה וגם כן נתפרשו ונדרשו על ידי החכמים. ואם ב”רמז” וב”דרש” ניתן לחדש דברים וטעמים לפי השכל האנושי, הנה ב”סוד” אינו כן הוא כי דברי ה”סוד” הם כולם בעולם הפנימיות שאין אפשרות להגיע אליהן באמצעות שכל  אנושי  פשוט  ובדרכים  המקובלות אלא  בקבלה מפה לאוזן מחכם לחכם עד משה רבנו.

אם כן פשוט וברור הוא שאין נביא רשאי לחדש דבר גם בסודות התורה, נשמתא דאורייתא, ולא הרשנו הקב”ה ללמוד את תורת הסוד מן הנביאים, אלא נלמדת מן החכמים.

למה נפקא מינה? לתורת האר”י ז”ל שנתקבלה על ידי מלאך במאה ה-16 ודבריה עומדות בסתירה עם דברי חז”ל.

אין לתורת האר”י ז”ל שום סמך ובסיס להישען עליו כדי להכריח עם ישראל להאמין בה וללכת אחריה.

כדי להוכיח זאת הבאנו מספר סתירות עיקר בין תורת האר”י ז”ל שנתקבלה מהמלאך לבין תורת משה רבנו אשר קיבלה מפי הגבורה מאת ה’ יתברך במעמד הר סיני. ולפני כל נודיע שהאר”י ז”ל לא חיבר שום ספר, וכל מה שאומרים בשמו נכתב כביכול ע”י תלמידיו יותר ממאה שנה אחריו.