אין ריבוי באלוהות

לא ייתכן ריבוי באלוהות

יסוד היסודות של הדת שלנו היהודית שהקדוש ברוך הוא מצוי והוא אחד ואין עוד מלבדו, וכמה שכתב הנשר הגדול בספרו משנה תורה הלכות יסודי התורה א,א-ז: ”יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו… הוא שהנביא אומר: וה’ אלהים אמת, הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמתתו, והוא שהתורה אומרת אין עוד מלבדו, כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו… אלוה זה אחד הוא, ואינו שנים, ולא יתר על שנים אלא אחד שאין כיחודו, אחד מן האחדים הנמצאים בעולם, לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות אלא יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם… וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר: אנכי ה’ אלהיך, וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר חוץ מזה עובר בלא תעשה שנאמר לא יהיה לך אלהים אחרים על פני וכופר בעיקר שזהו העיקר הגדול שהכל תלוי בו”. 

בתורת הסוד ישנן עשר ספירות, שלש הנהגות וארבעה עולמות הכלליים, כמה שמבארים חז”ל ומסכם הרמ”ק בספרו פרדס רימונים שער ג פרק ז: ”והנה אצילות הכתר נקרא אריך אנפין והוא העלם ראשון אל המאציל. העלם ב’ הוא זעיר אנפין והוא כולל כל ח’ ספירות שהם מחכמה עד יסוד וזהו סוד העלם שני אל המאציל. העלם ג’ הוא נקרא נוקבא דזעיר אנפין והוא המלכות. וסוד ג’ העלמים אלה הם מתבארים באדרא בפטירת הרשב”י ע”ה כאשר יתרחב לנו הביאור שם”.

אמנם הכל אחד ואין ריבוי באלוהות אלא שינוי באופני התגלות הבורא, ואין גם פירוד. וכמובא למשל בספר הזוהר באדרא זוטא כרך ג (דברים) פרשת האזינו דף רצ עמוד א: ”אמר רבי שמעון: כל מה דאמינא דעתיקא קדישא וכל מה דאמינא דזעיר אנפין כלא חד, כלא הוא חד מלה, לא תלייא ביה פירודא בריך הוא בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמין”.

ושהשפעה על כל העולמות והנבראים היא ממקור אחד בלבד ושהוא שלם, רואים אפילו מדברי הגאונים, למשל ממה שכתב רב האי גאון ז”ל בתשובותיו הביאו הרמ”ק בפרדס רימונים שער יא סוף פרק א: ”והה”א האחרונה הוא תקון הפועלים ומוציאה כל הכוחות הגנוזות לפעולה שלימה והיא שלימות כל הכוחות. עד הנה סדרי המעלות רק אין בידינו לכתוב ולפרש זה הסוד הנכבד והנורא בפי’ רחב וארוך יותר מדאי. והאדון יוצר הכל יתן לנו ולכם לב לדעת וכו’. עכ”ל תשובת רב האי גאון ז”ל”.

ומסביר הרמ”ק בספרו פרדס רימונים שער ב פרק ז בעניין אחדות הבורא: ”וגם אין לשאול כי יטביע ברוחניות שעם היותו דק ורוחני יחלק לחלקים, כי ענין זה יהיה הגרעון ברוחניות, כי עיקר שלימותו באחדותו והיותו בלתי מתחלק”.

הרי מוכח שה’ יתברך הוא אחד יחיד ומיוחד, אין בו פירוד ואין עוד מלבדו.

אמנם בכתבי האר”י ז”ל במקומות רבים נאמר שה’ יתברך יש לו נשים ויש להם ילדים, חלילה.

הנה מובא בספר עץ חיים שער לח פרק ב מ”ת: ”רחל היא נוקבא האמיתית של ז”א והיא בת זוגו ממש לפי שהוא מכלל הי’ נקודות הכוללים עולם האצילות והיא מלכות האחרונה שבהם אבל לאה עיקרה היא אחוריים דאמא שנפלו כאן למטה במקום הזה ואיננה אשתו לז”א רק בדרך השאלה לבד בהיותה נופלת כאן למטה נדבקת בעורו של ז”א אבל רחל היא נפשו כי המלכות נפש וז”א רוח כנודע”, וכן נמצא במקומות אחרים. אם כן יש לז”א נשים, כלומר לפי תורת האר”י ז”ל יש לה’ יתברך נשים, חלילה.

עוד בתורת האר”י ז”ל יש עניין לידה והולדת ילדים באלוהות, חלילה, וכמובא בספר עץ חיים שער יז פרק א מ”ת היכל החמישי זעיר אנפין: ”אח”כ היה תיקון זו”ן, ותחלה היו בעיבור במעי בינה ואח”כ בא זמן לידתם וירדו למטה לעולם הבריאה תחת אותם ב”פ תתאין דנ”ה דעתיק וינקו משם זמן היניקה ואח”כ נתגדלו והלבישו אותן הב”פ תתאין דעתיק אח”כ הגדילו עוד ועלו למקומם שהוא מהטבור דא”א ולמטה והלבישוהו שם”. וכן הוא בספר עץ חיים שער כ פרק ג מ”ת: ”והנני מתחיל לבאר בחי’ לידת המוחין דגדלות ז”א שהוא בחי’ רוחנית ונשמות כנ”ל וממנו יתבאר לך לידת ז”א עצמו ממש כי הכל אחד”. אם כן גם זו”ן מולידים ילדים אז הופכים להיות או”א, ועל הדברים האלה בנויות כל הכוונות בתורת האר”י ז”ל ובסידור כוונות הרש”ש.

האם ה’ יתברך יש בו פירוד? האם יש לה’ נשים? האם ייתכן מושג פריה ורביה באלוהות כבחינת איש ואשה? ועוד ילדים? כמה אלים יש להם אם כן, ולאן נעלם עיקרון ה’ אלהינו ה’ אחד?

כמובן שלא, חס וחלילה! ונשאלת השאלה איך הגיעו גורי האר”י ז”ל לשיבושים קשים כאלה הנוגדים את עיקרי אמונת ישראל???

נראה שהשיבוש הנורא נוצר בתורת האר”י ז”ל מחמת החדרת מושג חדש זר ומוזר הנקרא ‘פרצוף’. על ידי זה הם חילקו אלוהות לחלקים נפרדים ‘פרצופים’ כל אחד יחידה עצמאית נפרדת, והם כבני אדם ממש, וגם שמותם כן: פרצוף יעקב, פרצוף לאה, פרצוף רחל וכו’. הם גם לז”א הדביקו שם זה ועשו אותו אלוהות נפרדת.

כהוכחה לאמור נביא מקור אחד מתורת האר”י ז”ל בספר עץ חיים שער לא פרק ה מ”ת: ”ועוד ט”א כי אם היה פרצוף יעקב יוצא נגד פניו דז”א למעלה היו פני ז”א מתכסים ולא היה מאיר וכתיב באור פני מלך חיים כי ע”י האורות פנים מתמתקים הדינין כנודע ומתבטל כח החיצונים. ואמנם מהחזה ולמטה כאשר מתפשטין המוחין משם ולמטה אז המוחין שמצד אבא אין להם רק כסוי א’ לבד שכבר נגמר כסוי כלי היסוד דאמא בחזה לכן יש להם יכולת לבקוע ולהאיר מחוץ אל הז”א ולהוציא פרצוף יעקב שהוא מהארת מוחין דאבא מהחזה ולמטה מכנגד פני ז”א ומבחי’ החסדים המגולים לגמרי בלי שום מסך ומהדעת של צד אמא יצאה רחל נוקבא דז”א עקרת הבית העיקרית הארה גמורה מהחזה ולמטה מצד אחור דז”א עד סיום רגליו דז”א ממש משא”כ בלאה העוברת דרך מסך כנ”ל שאינה רק הארה בעלמא וכולה דינין. הכלל העולה כי לאה היא למעלה מן החזה דז”א באחוריו ויוצאת מן מוחין דאמא ורחל נוקבא דז”א תחת לאה מהחזה ולמטה באחוריו”.

על סמך הבלבול הזה יצא לאור נוסח תפילה בשם ‘תיקון חצות’ המחולק לתיקון שני פרצופים: תיקון לאה ותיקון רחל. גם כאן הפרצופים האלהיים נראים די מסכנים כי חייבו את עזרת בני אדם לתקנם!

הרי הוכחנו קיום בתורת האר”י ז”ל פירוד באלוהות, מושג פריה ורביה באלוהות כבחינת איש ואשה ממש, ועוד ילדים, בדיווק כמו לדתות הזרות כיוונים ודומיהם.